• Instagram Social Icon
  • Pinterest Social Icon
  • Shelley Hen

טאפאצ'קעס ופאצ'פקעס- יפן

עודכן ב: מרץ 7

חווית משתמש עילאית לחובבי הנקיון ו 'צוברי האבק'.

כל כך שונה ורחוקה ממה שאנחנו מכירים, מדינה שעובדת על כל החושים, מערים שוקקות לטבע מיוחד, מאוכל מסורתי לקינוחי אינסטגרם, ממקדשים רוחניים לרכבות מהירות.

וכן, מניקיון וOCD, לאין קץ פיצ'פקעסים

אפריל 2019

עם משה



* טאפאצ'קעס- נעלי בית ברוסית - בכל מלון ולפעמים גם בחנויות או מקומות אחרים, חולצים נעליים ועוברים לגרביים או נעלי בית- גן עדן לאיסטניסטים בינינו.

* פאצ'פקעס- פיצ'פקעס בהטיה של הסבתא של המדריכה שלנו לטנזניה (שרון ענבר המהממת)- מזכרות/צוברי אבק- חנויות עמוסות ומלאות, והרבה מהן. יש חנויות עם קונספט אחד, ויש עם הרבה. והכל אסטטי ומסודר מהמם.

שני אלו משקפים את הניגודיות של יפן- מצד אחד נקי ומסודר, ומצד שני מלא מלא פרטים קטנים מכל הסוגים והצורות והצבעים. תענוג גדול!


יש על יפן מאות אם לא אלפי פוסטים ועצות ומסלולים לדוגמא והמלצות אין קץ. כמעט כל מקום הוא מהמם ויפה ומיוחד, וכמעט כל מסעדה תהיה מוצלחת.

לכל אחד יש את החוויות שלו מיפן ואת מה שהוא חושב שהוא הכי הכי, וכמעט כולם רוצים לחזור.

היפנים יעילים ונחמדים, ובכל מקום דואגים לחווית משתמש/ מטייל/ תייר.

התמקדתי פה בעיקר במסלול ובטיפים לפני ותוך כדי הטיול, מכיוון שבאמת יש אין סוף מקורות מידע על כל מקום.

בהמשך יש את המסלול שלנו עם תמונות, מקווה שיעזור לתכנון והבנה. ואת השאר, אפשר לגגל או למצוא בקבוצת הפייסבוק המצויינת 'יפן למטיילים'



היפנים אלופים בחוויית משתמש ובפרטים שמעצימים אותה.

זה מתחיל מהמסעדות- שבחלקן אתה בוחר ממכונה (עם תמונות) מה אתה רוצה, משלם, נותן את הפתק שיצא למלצר, וזהו. הוא כבר דואג שתקבל את האוכל שלך, וכסיימת, פשוט קם והולך. כמה פשוט וי

  • ואם כבר יש תפריט עם מלצר ואתה מזמין ממנו, אתה מקבל את החשבון עם המנה, ובסיום פשוט הולך לקופה ומשלם. וזהו. לא מחכה למלצר שיביא חשבון, ואז יבוא לקחת תשלום, ואז להחזיר כרטיס או עודף... חבל שאין כזה בארץ, היה חוסך מלא זמן.

  • ברוב המסעדות יש סלסלה לתיקים, כך שלא יהיו על הרצפה. בישיבה על בר, יהיה תא להניח בו את התיק. בתור אחת שעושה תרגילי אקרובטיקה לעצמה ולתיקים כדי שלא יהיו על הרצפה- מושלם!

  • כמעט תמיד יתנו לך מגבונים או מגבות ארוזות לנקות ידיים לפני האוכל (אנחנו כל כך התלהבנו שקנינו כאלו בדייסו, להביא לארץ).

  • בהרבה מסעדות יהיו מנות מפלסטיק שמראות מה תקבל, ואכן, זה בדיוק מה שתקבל, ברמת הקישוט. זה יכול להיות גם בקרפים או קינוחים, לא רק במסעדות ממש.

  • במלונות תמיד יהיו בחדר נעלי בית ולפעמים גם בכניסה למלון עצמו. ולפעמים יש גם מיוחדים לשירותים! חלום של כל איסטניסט :) למרות שהם רב פעמיים.. (שימו גרביים).

  • כמעט בכל מקום ציבורי ישאילו לכם מטריות (השקופות המהממות).

  • בתאי מדידה בחנויות הבגדים יתנו לך מן כיסוי לפנים ולפעמים גם לנעליים כדי שלא תלכלכ.י את הבגד עם איפור או רגליים.

  • וכמובן, אי אפשר בלי להזכיר את אסלות הבידה בכל מקום, כולל שירותים ציבוריים בכפר קטן. עם פונקציות לבנים, לבנות, למוזיקת רקע וכו' וכו'. למרות שחייבת לציין שלא בכל מקום היה סבון... אבל כן היו הרבה פעמים מושב תלוי לתינוק, שיהיה איפה לשים אותו כשהאמא/אבא בשירותים. כמה מתחשב ורגיש.

  • אם מסתכלים על תחבורה ודרכי גישה- ברכבות אפשר לסובב את המושב כך שתהיה מול המושב האחר - כשנוסעים כמה אנשים/משפחה ורוצים לשבת ביחד.

  • יש כיור מחוץ לשירותים, עם וילון לפרטיות.

  • שירות שליחת מזוודות הוא אחד המוצלחים והשמישים ביותר. במקום להסחב בתחבורה ציבורית בערים וביניהן, אפשר לשלוח את המזוודות למלון הבא, ולהסתובב כמה ימים עם תיק קטן יותר.

  • ברוב התחנות יש לוקרים בגדלים שונים המאפשרים אחסון נוח של התיקים הבינוניים, כך שתוכלו להסתובב עם התיקים הקלים, בקלות.

אך עם זאת, יש הרבה מקרים בהם נראה שהיפנים יצרו פרוצדורות, כדי ליעל אותן. זה מתבטא דוקא בעיקר בתחבורה. ברגע שתופסים את השיטה, הכל קל ויעיל, אך מכיוון שיש הרבה אפשרויות, זה לא תמיד קל להתחיל.

  • הפאס הפופולרי להסתובב בתחבורה ציבורית ביפן הינו JR PASS. זהו כרטיס שמעניק הסתובבות חופשית בקויי תחבורה מסויימים לתקופת זמן של 7/14/21 יום. מכיוון שהפס הוא לתיירים בלבד, ניתן לקנות אותו מחוץ ליפן, ולהזמינו אליכם לפני הנסיעה (אפשר גם לקנות ביפן, אך במקומות ספציפים מאוד). הביתה אתם מקבלים ואוצ'ר אותו ממירים לכרטיס, באחת התחנות הראשיות ביפן. ניתן להזמין כרטיסים שמורים ברכבות ספציפיות, או פשוט לעלות על רכבת, בקרון ללא שמירת מקומות. נראה לי שעם כל הטכנולוגיה שקיימת, אפשר היה להקל על התיירים כך שהכל יהיה online בטלפון, מבלי הצורך לעמוד בתור ולהמיר את מה ששלחו לי בדואר, לעוד כרטיס נייר, שיכול להיאבד או להישכח. אולי עוד כמה שנים.

  • בערים עצמן יש גם כמה אפשרויות להתנייד וכמה כרטיסים שונים. לא אפרט כאן הכל, אך כדאי לבדוק את הנושא לפני קנייה, ולהחליט לפי מה שמתאים לכם. בגדול יש כרטיסים לפי זמן - 24 שעות, וכו' או כרטיס נטען שכל נסיעה יורדת מהסכום הנטען.

  • מצד שני, יש איש לכל דבר, שעוזר במה שיכול. יש אנשים שמעבירים אותך את הכביש במעבר חציה. יש אנשים שעוצרים את התנועה כשאתה יוצא מחניון, יש אנשים עם דגל שמכוונים כשיש עבודות בכביש, וכו' וכו'.



כמה טיפים ופרטים לפני שנתחיל:



  • כדאי לחשוב במה רוצים להתמקד- טבע, ערים, אוכל, מקדשים וכמה ימים יש לכם. אני אישית, לאחר ביקור שכלל גם טבע (אלפים) וגם ערים, אם יש זמן מוגבל, הייתי מתמקדת בערים בביקור הראשון. שם מתבטא, לדעתי ולפי הנסיון שלי, הייחוד של יפן. אבל לשיקולכם כמובן לפי מה שאוהבים והזמן שברשותכם.

  • לפני קניית הכרטיס, כדי לתכנן מסלול, ולהבין לפיו אם שווה לנחות ולהמריא מאותה עיר.

  • לגבי העונות המומלצות- באביב ובסתיו נעים והאטרקציות המרכזיות היא פריחת הדובדבן והשלכת, בהתאמה. אך יש לקחת בחשבון שבאלפים נפתחים חלק מהמסלולים באמצע אפריל (התאריכים משתנים) ויש עוד חשש לשלג בזמן הזה, בעוד שזה לרוב די סוף תקופת פריחת הדובדבן. בקיצור- כדאי לבדוק את כל התאריכים והאפשרויות לפני כדי לבנות מסלול שימצא את הטוב מכל העולמות והאפשרויות.

  • תחבורה- יש שתי אפשרויות בגדול- רכב ותחבורה ציבורית. רוב המטיילים מתניידים בתחבורה ציבורית, שהינה יעילה ונקייה מאוד, אך צריך לקחת בחשבון שהיא לפעמים קצת מסובכת להבנה בין כל האפשרויות. ברכב אתם יותר עצמאים, אך יכול להיות יקר יותר אם לא עושים טיול מעגלי + יש הרבה כבישי אגרה לא זולים בכלל. אם מטיילים בערים בעיקר, אין צורך ברכב.

צריך להתכונן ולהכין, בעיקר כי המדינה מתויירת מאוד רוב ימות השנה וכדאי להזמין מה שאפשר מראש.
אבל גם אם מפה הכל נראה מסובך, שם זה מסתדר באופן פלאי. יש אנשי שירות בכל פינה, שגם אם אינם מבינים אנגלית, יעשו הכל לעזור לכם. אל תוותרו בגלל שנראה קשה להסתדר!

  • המסלול שלנו כלל 3 חלקים ב-21 יום- האלפים, ברכב (האקונה- פוג'י- מאטסאמוטו- טאקאיאמה- שירקאווהגו- קאנאזאווה- הדרך האלפינית- קמיקוצ'י- עמק קיסו- נגויה) | קיוטו והירושימה | טוקיו.

  • אנחנו בחרנו לשלב תחבורה ציבורית עם רכב. הרכב יועד לטיול באלפים בהם קשה יותר להתנייד בתחב"צ וגם בשל הגמישות שמקנה. JR PASS קנינו לשבוע למעברים בין נגויה- קיוטו-הירושימה-טוקיו. ובטוקיו כמובן תחבורה ציבורית.

  • בחרנו להתחיל מהאלפים בגלל שהגענו בשלהי פריחת הדובדבן, ורצינו להספיק לראותה באלפים הגבוהים יותר, שבהם הפריחה טיפה יותר מאוחרת. שווה לבדוק לפני את התחזיות ולתכנן בהתאם את המסלול.

  • באלפים בכל מלון היה אונסן, לפעמים רק בריכה ולפעמים גם בריכה חיצונית שנראית טבעית, עם סלעים ורצפה שהיא לא אריחים. אנחנו חיפשנו כאלו כי זה היה נראה לנו יותר מיוחד. חוויה מהממת, לא כדאי לוותר.

  • כדאי להיות לפחות לילה אחד בריוקן- בשינה מסורתית על מזרוני פוטון וארוחה מסורתית בה יושבים על הרצפה עם שולחן נמוך והארוחה כוללת מנות מסורתיות קבועות מראש. חוויה מאוד מיוחדת. לי אישית נראה שיותר מתאים לעשות אותה במלון במחוץ לערים הגדולות, סתם אולי כי נראה לי יותר אותנטי.

  • בדיעבד, הסתבר לנו שסיום בטוקיו היתה החלטה מצויינת. העיר מלאת פעילות, מהממת, אנרגטית ואפשר לבלות בה ימים מבלי לשבוע. סיום בטוקיו משאיר אתכם עם טעם של עוד, ובאנרגיה גבוהה, אך מותשים. כמו כן, את רוב הקניות תעשו בה, כך שחבל להסחב כל הטיול ככה.

  • אנחנו די העמסנו את הימים, וניצלנו את שעות האור כמה שיכולנו. בהרבה מקומות, להגיע בסוף היום היה שיחוק רציני כי גם האור יפיפה בעיקר לתמונות, וגם אין הרבה אנשים.

  • מחוץ ובין הערים, המסלול שלנו כלל כמעט כל יום מלון אחר והגעה למקום הבא, כך שאיפה שניתן, הנסיעות הן בסוף היום/ בערב וכך נוכל להתחיל בבוקר במקום חדש, רעננים.

  • תתכוננו לעמוד בתורים. היפנים מסודרים והתורים בדרך כלל רצים, אך ברוב האטרקציות יהיו תורים. אפילו נתקלנו בתור להצטלם בטורי בהאקונה :)

  • אוכל- יש הרבה ומהכל והרוב טעים. תאפשרו לעצמכם להיות הרפתקנים ולאכול גם אם אתם לא יודעים מה זה. אנחנו פחות התחברנו לקינוחים המסורתיים, שיש בהם לרוב אורז ושעועית, והיה לנו חוק שאוכל עגול הוא בדרך כלל דוחה :) הקינוחים היותר 'מודרניים'- המאפים, הקרפים, הגלידות, בדרך כלל ממש ממש טעימים וגם מצטלמים יפה:)



חלק ראשון: האלפים היפנים


יום 1: טוקיו- האקונה (Hakone)

לאחר הנחיתה בנאריטה ולקיחת האוטו, יצאנו לכיוון האקונה. בדרך למדנו ש WAZE יודע להתמודד טוב יותר עם מנהרות, אחרי שGoogle Maps סובב אותנו בסיבובים בתוך טוקיו...

את המלון בהאקונה בחרנו לפי התמונות, כי אני רציתי אונסן בחוץ עם סלעים וכאילו בטבע.. (Green Plaza Hakone) כשהגענו שדרגנו לאונסן פרטי, שהיה ממש מפנק אחרי טיסה ונסיעה ארוכות ומתישות, כך שנהנינו משני העולמות.



יום 2: האקונה- פוג'י (Hakone- Fuji)

את היום התחלנו באונסן החם, הפרטי במלון, כאשר בחוץ שלג כבד. חוויה מרגשת, ומדהימה. לא רצינו ללכת..

מכיוון שמזג האויר היה ערפילי, לא שטנו באגם או עלינו ברכבל, אך כן הגענו לטורי המרהיב על האגם ולמקדש מעליו. הדרך לשם גם היא יפה בשלג, כשכל העצים נראים כמו פריחת דובדבן לבנה, ומפלים בכל פינה.

משם המשכנו למוזיאון הפתוח ושם חיכה לנו מזג אויר נעים ובהיר. המוזיאון מהמם ומעניין ומלא ביצירות מיוחדות. שווה להגיע ביום יפה.

סיימנו את היום בפאגודה צ'וריטו (Chureito) עם פריחת הדובדבן והפוג'י, לקראת שקיעה. מראה מהמם ממעלה הגבעה, אפילו שלא ראו את הפוג'י בגלל עננים...






יום 3: פוג'י-מאצ'מוטו- טאקאיאמה

(Fuji- Matsumoto- Takayama)

למחרת קמנו ליום בהיר ויפיפה. את הפוג'י ראינו מאולם ארוחת הבוקר במלון, במלוא תפארתו. נסענו סביב אגם קאוואגוצ'י ממנו רואים את ההר ועדיין יש פריחת דובדבנים מרהיבה (ובעצם אולי זאת היתה רק ההתחלה), ועצרנו בכל פינה לצלם.

משם המשכנו למאטסומוטו לראות את טירת העורב, אליה הגענו לקראת אחר הצהריים המאוחרים. בטירה היה פסטיבל קטן בו זכינו לטעום פעם ראשונה (ואחרונה) מוצ'י. הטירה מרהיבה ושוב, שעת ההגעה שלנו, בשקיעה לקראת ערב נתנה תפאורה יפייפיה לצילומים מרהיבים.

משם המשכנו בחושך לטאקאיאמה.








יום 4: טאקאיאמה - שירקאוהגו

(Takayama- Shirakawago)

היום בטאקטיאמה היה מתוכנן כולו לפסטיבל. בשל מזג האויר, רוב התצוגות בוטלו, אך מדי פעם הבליחו המיצגים וטקסי ריקודים קצרים ברחובות. העיר עצמה נעימה להסתובבות חופשית בשוק, בין החנויות ובתי העץ המיוחדים. לקראת הצהריים המאוחרים החלטנו לצאת מהעיר ולהמשיך לשירקווה-גו.

אנחנו תכננו את הטיול והזזנו דברים כדי שנוכל להיות בפסטיבל. בדיעבד, אם אין לכם זמן או זה לא מתאים במסלול, לא חובה.

לשירקאווהגו הגענו לקראת סגירה וגם ירד גשם, אך לקחנו מטריות ממרכז המבקרים והסתובבנו במקום היפה והמיוחד.









יום 5: קאנאזווה (Kanazawa)

בקאנאזווה התחלנו בגן Kenrokuen הנחשב לאחד משלושת היפים ביפן. הגן אכן מהמם ונעים ונקי ומסודר ובילינו כמה שעות בהסתובבות חופשית בו ובגן המצודה מצידו השני של הכביש. למצודה עצמה לא חובה להכנס, בעיני, אך הגן סביבה גם מאוד יפה.

משם המשכנו לשוק Omicho לטעום כל מיני דברים מוזרים..

משם לרובע הסמוראים ורובע הגיישות שעליהם חלפנו במהירה יחסית- לפי ההמלצות הרובעים מאוד יפים ומיוחדים, לנו כבר היתה פחות סבלנות שם להסתובב.











יום 6: הדרך האלפינית (Tateyama Kurobe Alpine Route)

את הדרך האלפינית בחרנו לעשות הלוך חזור באותו יום, מכיוון שלא מצאנו דרך טובה וזולה לעשות צד אחד ולחזור באותו יום, עם רכב. אפשר לשלם על העברת הרכב לצד השני, אך זה יקר מאוד.

העיתוי שלנו התברר כמזלי במיוחד, כי תכננו להיות ביום השני לאחר הפתיחה, והתברר לנו שביום הראשון, בשל מזג האויר, רוב הדרך לא היתה פתוחה.

מכיוון שלא מצאנו דרך להזמין כרטיסים מראש, עמדנו בתור בקופה כבר בשש בבוקר, כדי להספיק להכנס כמה שיותר מוקדם.

המסלול הוא בעצם דרך שחוצה את ההרים, והמעבר בה מתאפשר בכל מיני כלי תחבורה- אוטובוס, ורכבל וכו'. לא ניתן לעבור בה עם רכב פרטי ובכל תחנה בין כלי תחבורה לבא אחריו, יש אטרקציה ומקום לאכול ולנוח.

בתחילת העונה לא כל המקומות פתוחים לטיול ולכניסה, אבל לדעתי עדיין שווה להגיע.

השוס העיקרי, מבחינתינו, היתה חומת הקרח האימתנית שגם נוסעים בדרך שמלווה אותה, וגם אפשר ללכת לידה במקטע מסויים.

בנוסף, בסוף הדרך יש סכר, כאשר האגם שמגיע אליו קפוא (בתחילת העונה). המראה מרהיב ביופיו ושווה להגיע עד לשם.

אם שאר האטרקציות פתוחות, לא בטוח שאפשר לעבור את הכל ולעשות אותן, וגם לחזור באותו יום לנקודת ההתחלה.

אנחנו ישנו במלון במרחק 7 דקות נסיעה מתחילת המסלול/ תחנת הרכבת של טאטיאמה, ויש גם שאטל שמביא מהמלון לתחנת הרכבת. נוח מאוד ובמלון יש אונסן פתוח יפה ונעים, וגם אפשר לבחור את היוקאטה שלך :) (Hotel Morinokaze Tateyama)



יום 7: שמורת קמיקוצ'י (Kamikochi)

לקמיקוצ'י הגענו ביום הראשון של הפתיחה, ושם זה היה פחות מוצלח. רוב המסלולים היו סגורים או מלאי קרח ובוץ מהקרח שהתחיל להפשיר. לא היו מסעדות או מקומות לקנות אוכל. הנוף אכן יפה, אך לדעתי לא שווה להגיע בתחילת העונה ממש, אם אפשרי. יש אחרים שטיילו בזמן שלנו ומאוד נהנו מהנוף ההררי ומהשלג. אולי כי היינו יום לפני בדרך האלפינית המרשימה, ההשוואה היתה לטובתה...

במלון שהיינו בו היה גם אונסן פרטי מהמם, שהוא בעצם האמבטיה בחדר, ופונה אל היער. מומלץ ממש (Nakao Kogen Hotel Kazaguruma)








יום 8: עמק קיסו - מגומה-צומאגו

(Kiso Valley- Magome- Tsumago)

לפי ההמלצות, השארנו את האוטו בצומאגו, לקחנו אוטובוס למגומה, ומשם הלכנו לצומאגו ברגל. הדרך יפה ועוברת בעיירה וביער וקצת מפלים ונהר בדרך. בדיעבד, היינו משתהים קצת יותר זמן בעיירות, כי הן נראות יפות ונעימות ומלאות חנויות (:)), אבל קצת מיהרנו להגיע לנאגויה באותו יום, והנסיעה לשם היתה ארוכה גם היא. יכול להיות שהמסלול בהמשך העונה יותר מרשים, כשהעצים נהיים ירוקים ומלבלבים. כשאנחנו היינו, היער היה עוד אפור מהחורף, ופחות מרשים ממה שיכול להיות.

משם נסענו לנאגויה, החזרנו את האוטו ועלינו על שינקסן לקיוטו- לחלק השני של המסע שלנו ביפן.






חלק שני: קיוטו והירושימה



יום 9- 12: קיוטו

קיוטו עיר ה'ירושליים' של יפן - עיר המשלבת קדושה עם הסטוריה ותרבות עתיקה. לא קל להסתדר בה מבחינת תחבורה והמקדשים והאטרקציות לא תמיד קרובים זה לזה ולא לכולם קל להגיע.

אני אישית חשה שפספסנו קצת את קיוטו, אולי כי באנו תשושים אחרי האלפים, אולי כי פתאום היינו ללא רכב. אני אחזור לשם לחוות את העיר שוב, אין לי ספק בכך.

בערב הראשון עם הגעתנו, יצאנו להסתובב בעיר קצת, והלכנו לכיוון Hanami-Koji הרחוב המסורתי של גיון בו יש בתי תה ואפשר לראות גיישות. הרחוב היה די עמוס וקצת לא מצאנו עצמינו שם. לאחר מכן מצאנו רחובות יותר יפים ונעימים להסתובב בהם. אולי זה אנחנו...

אך עם זאת הספקנו לראות כמה מהאתרים היפים והמיוחדים בעיר ולצאת עם הרגשה של עוד.




יום 1:

את היום הראשון התחלנו בסיור חינאמי בעיר. הסיור מענין מאוד ומספק הבנה ונקודת מבט על ההסטוריה וההתרבות של קיוטו, על הגיישות, האוכל והמקדשים.

לאחר הסיור וארוחת צהריים היינו תשושים וחזרנו למלון לנוח לקראת ערב פסח, אותו חגגנו עם כמה מאות מטיילים בבית חב"ד.

בערב, לאחר הסדר, הלכנו לדרך הפילוסופים, שהיתה נעימה ורגועה וכמובן שלא עמוסה- מה שהיה נחמד. לא חזרנו לאזור ביום, כך שלא יודעת להמליץ או לא על מקדש הכסף ודרך הפילוסופים.

יום 2:

את היום השני התחלנו ב Arashiyama. הסתובבנו בעיקר ביער ועל גדות הנהר. יש שם הרבה מקדשים, אנחנו נכנסנו ל Tenryuji Temple ולגן היפה סביבו ומשם המשכנו ליער הבמבוקים. ה'יער' הוא שדירה של עצי במבוק, עמוסת אנשים. היא אכן מרשימה ומיוחדת אך עומס האנשים קצת מעיק.

משם נסענו לפושימי אינארי עם אלפי שערי הטורי הכתומים שמטפסים במעלה ההר. המקום קסום ומרהיב. מאתגר קצת למצוא רגע ללא אנשים לצילום תמונה, אך לא כדאי לפספס! הגענו עד לחצי הדרך, לתצפית על העיר, וחזרנו למטה.

בעיר סוף סוף גילינו את האזור המגניב, שהוא ליד תחנת הרכבת Keihan Gion Shijo סמטאות צרות ומגניבות, מסעדות קטנות ומיוחדות, מקום ממש קסום להסתובב בו. משם הגענו גם לרחובות הראשיים ולחנויות הענק מלאות הפיצ'פקעס- כמו LOFT ו דון חואן.

יום 3:

ביום השלישי קבלנו הודעה בואטסאפ של קבוצת יפן, שיש שוק פשפשים ליד מקדש קצת מחוץ לעיר. נסענו לשם ואכן מצאנו שוק מלא בעבודות יד, קימונו ויוקאטות יד שניה וכמובן אוכל מסורתי יפני. בילינו שם כמה שעות יפות ומשם המשכנו למקדש הזהב.

למקדש הזהב לא קל להגיע, אך הוא שווה כל רגע. בגדול זהו מקדש עם גן קטן, ולא מקום שיש מה לעשות בו יותר מחצי שעה-שעה. אך הוא מרהיב ביופיו, ובשעה שהגענו, לקראת שקיעה, אנחנו החלטנו שהוא הכי יפה. וגם, לא היה עומס תיירים.

בערב של אותו יום נסענו להירושימה.


יום 13- 14: הירושימה ומיאג'ימה

הירושימה עיר נעימה ומודרנית, רחבת כבישים ומזמינה, וכמובן אי אפשר להתעלם מחלקה בהיסטוריה העולמית, עם קצת קשר גם לשלנו..

בעיר יש אוטובוסים חינמיים בכמה מסלולים, לנושאי JR PASS. הם מגיעים לרוב האטרקציות, וכן מ ואל תחנת הרכבת.

למרות שרחוקה מעט, אני ממש ממליצה להגיע אליה לפחות ליומיים - יום בהירושימה ויום במיאג'ימה.

יום 1:

את היום הראשון הקדשנו למיאג'ימה היפה.

האטרקציה העיקרית, לדעתי, היא הטורי הענק שבשעות הגאות הוא במים, ובשפל, אפשר ללכת עד אליו. כדאי לבדוק מבעוד מעוד מתי הגאות והשפל, כדי להיות בטורי פעמיים ביום.

בין לבין, אפשר לעלות על ההר לתצפית וכמה מקדשים מיוחדים. כשאנחנו היינו, הרכבל לא עבד, ולא היה לנו זמן לעלות עד הפסגה וגם לרדת בזמן להגיע לשעת השפל באור, לכן הלכנו רק חלק מהדרך. העיירה חמודה בלי קשר, עם הרבה חנויות, בתי קפה ומסעדות נעימות ויש איילים חמודים שמסתובבים לאורך החוף וההר.



יום 2:

היום השני הוקדש בעיקר להיסטוריה של הירושימה, ובעיקר למוזאון השלום המרשים. התחלנו בDome, היכן שנפלה פצצת האטום. יסודות הבנין נשארו שלמים בחלקם, מסביב יש כמה אנדרטאות והמקום בהחלט מיוחד ומרגש. המשכנו במוזאון השלום שמראה את הירושימה לפני ואחרי הפצצה, ומדגיש בדרכו את המלחמה במירוץ החימוש באטום, ולא את השנאה או הנקמה באמריקאים.

לא לפספס אוקונומיאקי- זהו מאכל מיוחד להירושימה, אם כי לא אנדמי לשם. מעין חביתה עם אטריות וכרוב ועוד מלא דברים שמכינים מולכם ואתם יכולים לבחור מרכיבים. מעולה!

מהירושמיה המשכנו ברכבת לטוקיו.





חלק שלישי: טוקיו


יום 15- 20: טוקיו

להסתובב בטוקיו ישר הזכיר לי את הסצינה מהתפוז המכני, שפתחו לו את העיניים כך שלא יוכל לעצום אותן. באופן חיובי אבל :)

את לא רוצה לפספס כלום!

הכל מדהים, גדול, רועש, מרהיב, מלא צבעים וקולות, וחנויות, וקניונים, ומסעדות, ואנשים, בכל מקום. הכל מסודר נורא יפה ויש מלא מכל דבר. העיר מתקיפה ומקיפה אותך בכל החושים, ואת רק רוצה עוד.


יום 1:

את היום התחלנו בAsakusa ומקדש Sensoji. האזור מלא ברחובות קטנים וסמטאות ומלא בחנויות, דוכנים, מסעדות ובתי אוכל. אפשר לבלות שם שעות. המקדש גם הוא מרהיב ומיוחד. משם המשכנו לרחוב Kappabashi עם חנויות כלי האוכל והסכינים שבו, וגם עם חנויות בהן מוכרים את דוגמאות האוכל מהפלסטיק! יש כמה חנויות שם שהן בית המפעל או העודפים/ היד שניה של המוצגים מהמסעדות. שווה להגיע בשביל לראות, ואולי אפילו לקנות למזכרת.

משם המשכנו ברגל לTokyo Skytree ובעיקר לקניון הענק שמתחתיו. בילינו כמה שעות בקניון. במגדל אפשר לעשות תצפית, אך בשל מזג האויר האפרורי, לא היה נראה שנראה משהו, אז ויתרנו.

חוץ מהקניון הנעים והשווה, האטרקציה מבחינתינו היתה קפה מומינים! בקפה יש מנות עם מומינים- למשל קפה שעל הקצף יש הדפסה של מומין, או שתיה עם מרשמלו בצורת מומין- חמוד מאוד אך לא זול... והכי חשוב, מביאים לך לשולחן בובת מומין גדולה, שתארח לך לחברה !

לצערינו, הם לא נותנים את בובות המומינים עצמן, אך כן את האחרות מהסדרה. אנחנו קיבלנו את מי הקטנה, והיא התאימה לנו ממש!


יום 2:

את היום התחלנו במוזיאון הדיגיטלי, בתערוכה המדהימה team lab, שהיא בעצם חדרים חדרים עם תצוגת אורות מרהיבה שמשתנה כל הזמן ובהתאם לתנועות ומגע אנשים. תצוגות של פרחים וחיות וטבע ומה לא. כדאי לבוא עם מעט תיקים ובגדים חלקים ובהירים, כך התמונות יוצאות הכי יפות. במקום יש בית תה, שאורות ותצוגות של פרחים ופרפרים זזים בעקבות החום/קור של התה או הגלידה שאוכלים. יקר אך שווה !

משם המשכנו לגינזה לראות קצת את היפים והנכונים

ברחוב הראשי בתי כלבו ענקים ומרשימים, כאשר בחלקם יש בקומת המרתף קומה שלמה של אוכל מרשים ומסודר יפה, עד שממש קשה לבחור. הבעיה העיקרית היא שאין מקומות נעימים לשבת בהם באותה קומה, וברחוב פחות מקובל לאכול, אז זה קצת מוריד מהחוויה, ואולי שווה לאכול במסעדה, ולקנות שם קינוחים או דברים קטנים.

משם המשכנו לשינג'וקו, לראות קצת את ההמולה בערב.


יום 3:

בגלל שהבטחתי למשה, שאוהב גאדג'טים ואלקטרוניקה, הלכנו לאקיאבארה (Akihabara). זהו רבע שלם של חנויות אלקטרוניקה וג'דג'טים, כל מה שאפשר לחשוב עליו, וגם של אנימה. יש מעט דברים שאנחנו הכרנו, כמו הנוקמים, והרבה דמויות וחנויות של אנימה מקומית כנראה, שלא הכרנו. בכל מקרה ההסתובבות ברחוב מדהימה, ובהרבה מהמקומות יש בנות צעירות שלבושות כמו דמויות אנימה ומזמינות לחנויות.

משם המשכנו לשינג'וקו, לראות עוד קצת את ההמולה בערב.


יום 4:

התחלנו את היום בשיבויה- (Shibuya) במעבר חציה המפורסם. ישבנו מלא זמן בסטארבאקס וצילמנו מכל זוית אפשרית. זה ממש ממכר להסתכל על העוברים ושבים ככה כל היום..

משם המשכנו להסתובב בשכונה קצת ולכיוון האראג'וקו (Harajuku).

בדרך הלכנו ברחובות קטנים ויפים, בכל פינה יש איזה בית קפה, גלריה או חנות מגניבים. הרבה חנויות מעצבים או יד שניה וכל הבית נמוכים. קצת רוגע מהמהומה והקניונים הנוצצים והגבוהים של שיבוייה.


יום 5:

היום האחרון היה יום ראשון, ולפי ההמלצות התחלנו ביויוגי פארק (Yoyogi) ומקדש מייג'י (Meiji Shrine)- פארק רחב ידיים ונעים, ובמקדש נערכות חתונות בדרך כלל בימי ראשון. אפשר להסתובב שעות בפארק, אך משם המשכנו להארג'וקו ורחוב Takeshita. הרחוב מגניב מאוד ויש בו מלא חנויות ודוכני אוכל מיוחדים. באותו יום היה ממש ממש צפוף והיה ממש קשה להתהלך ולהנות מהרחוב, אך עם זאת, זאת היה חוויה מגניבה. ברחוב אמורים להיות בני נוער מחופשים, אך אולי היה מוקדם מדי בשבילם:)

משם המשכנו לרחוב Omotesando היוקרתי והמיוחד, ולרחובות הסובבים את השכונה.

באותו יום גם היה מצעד הגאוה של טוקיו, והרחובות היו מלאים ועמוסים, יותר מהרגיל. אך גם זה חלק מהחוויה והזדמנות טובה לעשות מלא Timelaps בטלפון.